שגרה של טרור אבנים

מאת: שרה מי-מרום. עורכת: יעל ברנר

תושבי יהודה ושומרון חווים מציאות יומיומית של יידויי אבנים, עליהם אנחנו לא שומעים בתקשורת. קצין בטחון מאיזור בנימין: "זה משהו שקורה חמש עד עשר פעמים ביום"

אירועי זריקות האבנים באיזור בנימין ויהודה ושומרון אינם חדשים לתושבי האזור. תושבים פלסטינים מיידים עשרות פעמים בשבוע אבנים על רכבים ואוטובוסים בנסיון לפגוע באזרחים הנוסעים ליישובים, אך אירועים אלו כמעט ואינם מדווחים בכלי התקשורת.

יהודה דנה

יהודה דנה, קצין הביטחון של היישוב בית אל שבבנימין מסביר כי אזרחים רבים כמעט ולא מודעים לרוב אירועי זריקות האבנים: "לרוב, מיידי האבנים עומדים במקומות שבהם יש גישה לאוטובוסים או לרכבים של תושבים למשל במקומות שבהם הכביש הראשי עובר בתוך כפר ערבי או קרוב לגדר של יישובים יהודים. כלי התקשורת ידווחו בדרך כלל רק במקרים חריגים של תושבים שנפגעו או נהרגו כתוצאה מהאבנים". דנה מסביר כי בדרך כלל רכבים שזורקים עליהם אבנים נפגעים והחלונות נשברים. לפעמים אנשים נפגעים מזה, בין אם זה נפגעי חרדה ובין אם זה פגיעות מרסיסים או דברים קלים. היו גם מקרים שנהרגו אנשים מזריקות האבנים כמו אדל ביטון, בת ה-4 מהישוב יקיר שבשומרון, שנפצעה במרץ 2013 באורח קשה לאחר שאמה התנגשה במשאית בכביש חוצה שומרון כתוצאה מיידויי אבנים לעבר הרכב שבו נסעו ונפטרה לאחר כשנתיים.

רכב שנפגע כתוצאה מיידוי אבנים

דנה מסביר כי אירועי יידוי אבנים הם בגדר שגרה באיזור: "זה משהו שקורה כל יום, יש אירועים כאלו באזור של בנימין בסדר גודל של כחמש עד עשר פעמים ביום". לדבריו, התופעה הולכת וגדלה בהתאם לתקופות והאווירה הביטחונית הכללית, לעיתים יש הסלמה והמצב מגיע למאות מקרים ביום ויש זמנים שבהם המצב רגוע יותר. בדרך כלל מיידי האבנים הם ילדים ונערים ובמצבי הסלמה גם מבוגרים מיידים אבנים".

על פי הנתונים שפורסמו בדו"ח צה"ל לשנת 2017, הוגשו לבית הדין הצבאי יהודה ושומרון בשנת 2017 מעל ל-1,000 כתבי אישום בגין הפרות סדר כאשר ברובם מקרים של יידוי אבנים. 890 משפטים בתיקי הפרות סדר הסתיימו בשנה זו.

כשדנה נשאל לגבי טיפול האירועים הללו באמצעות גורמי ביטחון הוא משיב: "כל אירוע כזה מטופל על-ידי הביטחון. הטיפול הוא גם הרבה פעמים מראש, כלומר מונע את האירועים הבאים. פורשים מחסום שמונע גישה למקום שממנו זורקים אבנים או שעושים פעילות בלילות והולכים למיידי אבנים שיש עליהם מידע שיזרקו אבנים".

מיידי אבנים

יידויי האבנים נמשכים כבר שנים ולמרות שמספר האירועים מהסוג הזה גדל, מיכל חן, שעובדת במוקד הביטחוני של בית אל אומרת כי: "אני עובדת במוקד כבר ארבעה חודשים, ולא זוכרת שקיבלתי קריאה של תושב שהתקשר לדווח שזרקו עליו אבן. לפעמים הצבא מדווח כדי שנדע או אם אנחנו צריכים לעשות משהו". טליה מרקוביץ (22) תושבת בית אל מספרת על אירוע שחוותה: "נסענו בקו 140 מירושלים לבית אל ואחרי הכפר חיזמא, כמה פלסטינים זרקו על האוטובוס שתי לבנות (אבנים גדולות, ש"מ) במטרה לפגוע בנהג האוטובוס. השמשה הקדמית התנפצה אבל לא נשברה. הנהג היה רגוע, התקשר לכוחות הביטחון והמשיך לנסוע עד היישוב אדם. אף אחד מהנוסעים באוטובוס לא נפגע אבל היינו צריכים לרדת מהאוטובוס ולהסתדר לבד. במקרה עבר שם אוטובוס לשער בנימין אז הוא לקח אותנו. לא יודעת מה קרה בסוף עם הערבים שזרקו עלינו את האבנים".

 

 

עוד כתבות

כתיבת תגובה