סליחה, כשר פה?

מאת יעל ברנר

בשנה החולפת קרתה מהפכה של ממש בעולם הכשרות בארץ. האם זה נוגע אלינו? ומה החשיבות של כל זה?

המונופול של הרבנות הראשית על תחום הכשרות בארץ הוא בעיה ידועה זה מכבר. המונופול הזה אינו בריא: הוא משפיע רבות על המשק בישראל ועל יוקר המחיה וגורם לפגיעה בכשרות בארץ.

בישראל נוצר הרושם ש"כשרות שווה שחיתות", כששומעים שיש משגיחים שמתרשלים בעבודתם, משחיתים את עבודתם ומדווחים על שעות שהם לא היו – אפשר להסיק כי מערך הכשרות של הרבנות הרוויח את המונח הזה ביושר. הגיבוי שניתן באופן אוטומטי לרבנות במדינת ישראל מכשיר את הקרקע לשחיתויות ואף מקרין על יחס החברה הישראלית ליהדות כולה.

הבעיה איננה רק במתן פתח לשחיתות ואיננה נוגעת רק לאיכות הכשרות. המצב הנוכחי משפיע ישירות על יוקר המחיה בישראל. הרבנות מערימה מכשולים רבים בנושא הכשרות בחו"ל, יבואנים לא מצליחים לייבא מוצרים חדשים או בייבוא מקביל, אף שהם כשרים למהדרין, וזה גורם אוטומטית להעלאת מחירים.

ואילו אנו עדים למהפכה של ממש בתחום הכשרות בשנה האחרונה כאשר התפתחו מספר אלטרנטיבות שונות המאפשרות לעסק לקבל תעודת כשרות מחוץ לרבנות. מהלך זה מתאפשר אודות להחלטת בג"ץ מלפני שנה לערך לפיה עסק אינו יכול להציג עצמו ככשר או בהשגחה, אבל יכול לפרט איזה תנאי כשרות הוא שומר ומי מפקח על שמירתו.

בעקבות החלטת בג"ץ ניתן לזהות בבירור שני אלטרנטיבות מרכזיות: מערך הכשרות של רבני צהר הנקרא "פיקוח מזון" ובנוסף ארגון בשם "השגחה פרטית" בראשות הרב אהרון ליבוביץ'.

ארגון רבני צהר השיק לפני כמעט שנה באופן רשמי את מערך הכשרות שלהם, תחת השם "צהר פיקוח מזון", המבצע שיקוף מלא באמצעות מספר גורמים: מחירון שקוף, המאפשר לבתי העסק לדעת בדיוק כמה הם צריכים לשלם ואפליקציה ייעודית שבמסגרתה יכולים לעקוב במוקד אחרי המשגיחים, מה שמצמצם את הבעיות שעלולות לצוץ בשל משגיחים שאינם נמצאים בבית העסק. בנוסף ניתן באמצעות האפילקציה לבקר ולפקח את עבודת המשגיחים בשטח, מה שעוזר לשמור על סטנדרט מקצועי והלכתי, ומרכז מידע המסייע לארגון לשפר את שירותיו.                                            רבני צהר מגדירים את מערך הכשרות שלהם כ"הלכתי, הוגן, שקוף, יעיל, והכל על פי ההלכה ותורת ישראל".

ארגון נוסף המציע מודל כשרות חלופי למסעדות ולבתי עסק נקרא "השגחה פרטית". משגיחות ומשגיחי הכשרות של הארגון, שאותו ייסד הרב אהרון ליבוביץ יו"ר סיעת "ירושלמים", פועלים מכוח הקהילה, תוך מעורבות מתמשכת ופעילה בבתי העסק – בהתבסס על שותפות מקצועית וערכית. בבית עסק בעל השגחה פרטית תלויה "ברית מהימנות" שמסבירה כי בית העסק עובד איתם ומחוייב להם וכי הוא מקבל על עצמו את המעורבות המתמשכת של משגיחי הכשרות, את השותפות עם הקהילה, את האחריות כלפיה ואת ההשלכות בהן יישא במידה ולא יעמוד בדרישות הלכות הכשרות.

למשגיח בהשגחה פרטית קוראים "נאמן כשרות" ולמרות שהוא ממלא גם את הפונקציה של "משגיח" מערכת היחסים בנויה על אמון ולא שררה. ההשגחה הפרטית מגייסת את הרצון של בית העסק לעמוד ב"ברית הנאמנות" שעליה הם חתומים ובכך נותנים מענה טוב יותר לשעות שבהם "נאמן/ת הכשרות" אינו במקום.

לכניסת צוהר וההשגחה הפרטית לתחום הכשרות יש חשיבות קריטית והיא מהווה בשורה לחברה הישראלית ולכלכלה הישראלית. היא תוזיל את מחירי הכשרות, תגביר את השקיפות, תשפר את איכות השרות ותביא לכך, שיותר מסעדות שחפצות בכך יהיו כשרות.

תחום הכשרות בישראל סבל עד עתה ממונופול של גוף אחד, שפעל ככל העולה על רוחו, נתן שירות גרוע בהרבה גבה מחירים גבוהים ולא מוצדקים מהעסקים והרתיע מסעדות רבות מלהיות כשרות. לכן זו חובתנו לעודד עסקים בעלי תעודת כשרות מגורמים כאלו כדי לעודד עסקים כאלו ולהראות שאנו תומכים בבחירתם למרות שהם חווים לעיתים איומים מצד הרבנות, רק כך נוכל לחולל שינויים גם בתחומים נוספים.

בעל עסק? להצטרפות:

מערך הכשרות של רבני צהר: http://www.tzohar.org.il/?page_id=16250#form

השגחה פרטית: http://www.kashrut.org.il/

לרשימת בתי העסק בכשרות צהר לחצו: http://www.tzohar.org.il/?page_id=18700

עוד כתבות

כתיבת תגובה