מומחה או מתחזה?

יישור שיניים הוא לא עסק זול ופשוט, אבל קשה להתעלם מהעובדה שכל ילד שלישי במדינת ישראל נזקק לטיפול אורתודנטי. הטיפול תופס תאוצה ונעשה יותר ויותר נפוץ גם בקרב מבוגרים. הביקוש הרב מצליח להעיר מתחזים רבים, אשר רוצים לגזור קופון על חשבון האורתודונטים המומחים ועל חשבון המטופלים שלא בקיאים מספיק בנושא ונופלים בפח. האם קיים גוף מדיני אשר נלחם בתופעה? האם משרד הבריאות לוקח אחריות על הנזקים הכבדים או שהוא בעצם נותן יד חופשית? ומה הדרך שלנו להבחין בין מומחה למתחזה?

אורטל בסך הכל קיבלה החלטה לעבור יישור שיניים בגיל 22 כי לא הייתה מרוצה ממראה שיניה, אבל אף אחד לא הכין אותה למסע המתיש אשר פגע בתפקודה הבריאותי וגרם לה לנזק כספי רב. "הגעתי למרפאת שיניים באשקלון לאחר חיפוש רחב למומחה לאורתודונטיה באזור ,כשצלצלתי לקבוע ייעוץ רציתי לוודא שאכן מדובר במומחית לאורתודונטיה ולא לרופאת שיניים כללית. הפקידה שקבעה לי ייעוץ מסודר ענתה שבוודאי וכשאגיע למרפאה אוכל לראות את כל רזומה המטופלים ואת התוצאה הסופית שהגיעו אליה. הגעתי למרפאה מסודרת שנראית מעולה עם תמונות רבות של מטופלים שסיימו טיפול בהצלחה . קיבלתי הצעת מחיר של 16,000 אלף שקל והתחלתי בתהליך שעד היום אני משלמת עליו מחיר מנטלי וכספי. לאחר חצי שנה חלה הידרדרות במצב החניכיים שלי ולא קיבלתי שום מענה מהרופאה והיא טענה שזה חלק מהתהליך. הבנתי שיש פה איזושהי בעיה ופניתי למספר רופאים אחרים כדי לקבל חוות דעת שנייה, גיליתי שבגלל הטיפול האורתודנטי יש לי נסיגת חניכיים ושמדובר ברופאת שיניים כללית ולא מומחית. היום אני בת 25 ועדיין נמצאת בטיפול לאחר ששילמתי אלפי שקלים לתקן את הנזק שנגרם לי לחניכיים. ניסיתי להילחם, אבל אף אחד לא לקח אחריות על הנזק שנעשה ואולי אם היה קצת יותר מודעות או פיקוח לא הייתי בכלל עוברת את כל המסע הזה".

מגיל קטן מסבירים לנו כמה בריאות השיניים היא חשובה, אבל אף אחד לא טורח להזהיר ולספר שתחום בריאות השיניים זה תחום פרוץ שמגלגל סכומי עתק ובין המומחים המעטים מסתתרים הרבה רופאים מתחזים שמנצלים את תמימותם של המטופלים.

ד"ר ש', מומחית לאורתודונטיה אשר סיימה את התמחותה בתחום בבית החולים הדסה בירושלים בשנת 1992, מספרת שעם כל הכאב – מדובר בתוםעה ידועה שאינה מטופלת. "בכל יום עבודה אני פוגשת במטופל אשר התחיל טיפול אורתודנטי במרפאה אחרת ועקב סיבוכים הגיע לקבל חוות דעת שנייה. לצערי עם כמה שהנושא ידוע למומחים בתחום, רוב המקרים תמיד מצליחים להפתיע אותי מחדש. לא לכל אחד יש את ההבנה שיישור שיניים הינו מקצוע מורכב הדורש ראיה מערכתית ומסתמך על רקע נרחב, פרי הכשרה ממושכת והמשך על ניסיון נצבר, המקנים את יכולת ההתמודדות עם בעיות מורכבות של יישור שיניים. פנייה וטיפול אצל מי שאינו מומחה יכולה להיות כרוכה בלקיחת סיכון. לרוב האנשים אין הידע הזה וכאשר אתה פונה לרופא אתה מצפה ממנו לקבל את מירב הטיפול הראוי . לצערי רופאי שיניים רבים אשר לא עברו שום הסמכה ואינם בעלי תעודה מציגים את עצמם בפני הציבור כאורתודנטים מומחים, נותנים הצעות מחיר זולות יותר וכך מושכים הרבה מטופלים".

אורתודנט מומחה ליישור שיניים או מומחה לאורתודונטיה הינו רופא שיניים שסיים הכשרה ארוכה וייחודית. למומחה תעודה ממשלתית המעידה על היותו מומחה, שמו מופיע ברשימת המומחים באתר האינטרנט של האגודה האורתודונטית ושל משרד הבריאות והוא בעל מספר רישיון מומחה. בארץ כמאה ושמונים מומחים לאורתודונטיה בלבד, המהווים כשני אחוזים בלבד מכלל רופאי השיניים. שאר העוסקים באורתודונטיה אינם מומחים, כלומר הם רופאי שיניים שלא עברו תוכנית התמחות ביישור שיניים. בפועל עוסקים באורתודונטיה כמעט אלף רופאי שיניים, כך שחמישה מתוך שישה רופאים העוסקים בתחום אינם מומחים. החוק אומנם מתיר לכל רופא שיניים לבצע טיפולים אורתודונטיים גם ללא לימודי התמחות ועמידה בבחינות, אולם קובע כי רופאי שיניים שאינם מחזיקים בתואר המומחה, אינם רשאים לעשות כל שימוש בתארים, ולכנות עצמם, בכל דרך שהיא, הן בכתב והן בעל-פה, כמומחים באורתודונטיה, כרופאים מומחים ליישור שיניים, או בכל שם אחר או דומה שיש בו כדי להטעות את הציבור, ולרמוז על מעמד מקצועי והכשר שאינו קיים. האם חוק זה תופס בפועל? כנראה שלא כל כך .

אלינור, סייעת אורתודנטית אשר נמצאת בתחום כבר 5 שנים, מספרת שלא פעם ולא פעמיים עבדה תחת רופאים אשר העידו על עצמם כמומחים כאשר בפועל הם לא. "זה נכון שיש חוק, אבל האם יש מישהו שמפקח על החוק הזה? מהניסיון שלי, אני יכולה לומר לך שלא. לא פעם ולא פעמיים נתקלתי בפציינטים אשר סבלו מטיפולים כושלים ולא באמת היה להם מענה. לא לכל אדם יש את הסבלנות והכסף לפנות לעורך דין לכן רובם מרימים ידיים ומשלמים סכום כפול בשביל לתקן את הנזקים".

במסגרת שש שנות הלימודים ברפואת שיניים נושא האורתודונטיה לא נלמד במלואו, אבל יש איזושהי פרצה בחסות משרד הבריאות אשר  נותנת לכל רופא אשר סיים את התואר לרכוש את הציוד הנדרש ולצאת לדרך. כיצד ייתכן שכל  הרשלנות הנזקים הבלתי הפיכים חוסר התמקצעות לא גורמים למשרד הבריאות למנוע או לאסור את התופעה?

לפי ד"ר ש', התופעה רק הולכת וגדלה: "בגלל היעדר פיקוח, כך זה ימשיך להיות. בשביל שלא יהיו קורבנות נוספים חייבים למנות גוף מיוחד אשר יקבע מי יכול לבצע את הטיפול, אופן הטיפול וגם מכשור הטיפול".

כנראה שייקח זמן מה עד שמשרד הבריאות יחליט לעצור את התופעה. ובכל זאת, מה הדרך שלנו להבחין בין מתחזה למומחה ? מטעם ההסתדרות לרפואת שיניים נמסר: "ברפואת שיניים בישראל יש שני תארים בלבד מטעם משרד הבריאות : 1 – רופא שיניים, 2 – רופא שיניים מומחה באחד מתחומי המומחיות ברפואת שיניים. רק תעודה מטעם משרד הבריאות מצביעה על מומחיות רשמית. ניתן לבדוק את הופעת שם הרופא ברשימת המומחים המפורסמת באתר האגודה האורתודונטית או באתר ההסתדרות לרפואת שיניים".

עוד כתבות

כתיבת תגובה