כמה פיגועים זה יותר מדי?

מאת אלישבע וייס

מערכת הביטחון נכשלה כישלון חרוץ בימים האחרונים וגם תגובתה של הממשלה אינה מספקת.  הגיע הזמן לקום ולעשות מעשה

הרמטכ"ל גדי איזנקוט הזהיר את הקבינט ב-20 בספטמבר מפני אפשרות להתפרצות אלימה ביהודה ושומרון. על פי דבריו, הסבירות להתפרצות עמדה על בין 60 ל-80 אחוז, והסיכוי הגבוה נבע ממצבו הקשה של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. "עימות בגדה יהיה משמעותי יותר מסבב בעזה", אמר הרמטכ"ל. עם זאת, השרים שנכחו בישיבה בחרו לבטל את דבריו, ואמרו כי הם "נאמרו לפרוטוקול בלבד".

מתחילת החודש, אירעו כמה פיגועי טרור משמעותיים, בהם פיגוע הירי בצומת ליד עפרה שבו נפצעו בני הזוג איש-רן שירה ועמיחי, ונרצח תינוקם עמיעד ישראל ז"ל שיולד טרם הזמן. עוד חמישה נפגעו – אחד באורח בינוני והשאר קל; פיגוע דקירה בעיר העתיקה בירושלים, שבו נפצעו קל לוחם ולוחמת מג"ב; פיגוע הירי בגבעת אסף שבו נרצחו שני לוחמים של הנח"ל החרדי – סמ"ר יובל מור יוסף ז"ל, בן 21 מאשקלון וסמל יוסף כהן ז"ל, בן 19 מירושלים. לוחם נוסף נפצע באורח קשה מאוד ותושבת בית אל נפצעה קשה.

מיקום הפיגוע בעפרה
סמ"ר יובל מור יוסף ז"ל סמ"ר יוסף כהן ז"ל
עמיחי ושירה איש-רן שתינוקם נרצח.

ניזכר אם כן באירועי האינתיפאדה השנייה, שהתחילו בספטמבר 2000 והסתיימו בפברואר 2005. הם התחילו בצורה דומה לאירועים בשבוע האחרון. הם כללו בתחילתם מהומות ספונטניות לצד הפרות סדר מאורגנות. במהלך התקהלויות אלו, ירו חמושים פלסטינים ובהם שוטרים, אש חיה על כוחות צה"ל.  באינתיפאדה ההיא נרצחו למעלה מ-1,100 ישראלים ונפצעו כ־8,000.

נשאלת השאלה אם כך, איך ייתכן שבמדינת ישראל סוף שנת 2018, מתקיימים מדי חודש עשרות ניסיונות לפיגועים ואין הרתעה? כמה פיגועים הם יותר מדי? מתי ממשלת ישראל תקום ותחליט לעשות מעשה? האם כשיהיה מאוחר מדי ונהייה באמצע אינתיפאדה נוספת? האם נשב בחיבוק ידיים, ונחכה שתינוקות יירצחו? הרי ידוע לנו כי החמאס מנסה מאז חודש מרץ ליזום פיגועים ביהודה ושומרון, אז איך ייתכן שפיגועים נערכים מתחת לאפה של הממשלה ואף אחד לא עושה דבר?

(נתוני הפיגועים מהשנה וחצי האחרונות, ממרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית)

לחמאס רצף של "הישגים" מבצעיים, וחוסר תגובה ישראלית פשוט נראה כחולשה והססנות. שירותי הביטחון הישראליים וצה"ל נכשלו כישלון חרוץ בימים האחרונים. יוסי דגן, ראש המועצה אזורית שומרון, אמר בהספד לתינוק שנרצח: "עד מתי יישפך דם יהודי? (…) נמאס מהרפיסות, אנחנו דורשים פעולות תגמול. אנחנו דורשים ממך אדוני ראש הממשלה שתכריז עכשיו על בניית ישוב חדש ליד הישוב אלון מורה לזכר עמיעד ישראל התינוק הקטן, סמוך ליישוב בו מתגוררים הוריו. אנחנו נשבעים כאן שאנחנו ננקום את מותו של עמיעד ישראל בבנייה".

נתניהו הגיב למתרחש בחשבונו בפייסבוק וציין שיינקטו מספר צעדים ביניהם הצבת מחסומים, זירוז הריסת בתי מחבלים (תוך 48 שעות), הסדרת מעמדם של אלפי בתים שמעמדם טרם הוסדר ותגבור הכוחות ביו"ש. אבל תגובתה של הממשלה אינה מספקת,  צריך לראות איך פיגועים כאלה לא יחזרו על עצמם עוד. כי הרי בעוד שבוע או חודש, כולנו כבר נשכח. וזה כמובן עד לפעם הבאה, ששוב נעזוק זעקות שבר.

כמו גם שיש לנו, עם ישראל תפקיד. ברגעים כאלו אנו צריכים להיות מאוחדים מאי-פעם, אסור לשבת בחיבוק ידיים. לכתוב פוסט בפייסבוק, לשתף או לעשות לייק אינו מספיק. אנו צריכים לצאת למחות, אנו צריכים להחיל ריבונות ישראלית על יהודה ושומרון. והדרך לעשות זאת הוא לא להסתגר בבתים. אלא לנסוע בכבישים, ללכת ללימודים/לעבודה, לא לפחד אלא לחיות!

 

עוד כתבות

כתיבת תגובה