הסיפורים שמאחורי הפסלים הידועים בישראל


מהפסל הלבן בגבעה הצרפתית ועד האנדרטה של כיכר רבין: אנחנו עוברים על פניהן מדי יום, אך מעטים הם האנשים שבאמת יודעים מה עומד מאחורי היצירות הללו

כתבת: מוריה כהן | עורך: אביאל ויצמן

את סיורנו נתחיל מהעיר שהיא הלב של כולנו, עיר הקודש , ירושלים.

Jerusalem Belief by Alexander Lieberman P1060085.JPG
הפסל הלבן. צילום ויקיפדיה

הפסל הלבן

בסמוך לצומת הגבעה הצרפתית מוצב לו פסל סביבתי גדול בצבע לבן ומכאן כינויו – הפסל הלבן, אך האם ידעתם ששם הפסל הוא בכלל… אמונה?

אמונה הוא פסל סביבתי עשוי מבטון ומתכת שתוכנן על-ידי הפסל היהודי אמריקאי אלכסנדר ליברמן והוקם ב-1984. הפסל בנוי ממספר אלמנטים בעלי צורות גאומטריות שונות המחוברות זו אל זו בצורה בה הפסל נראה שונה מכל זווית. האמן ביקש להביע כך את הפסיפס האנושי המורכב והחיבור המשותף בין כל הדתות והמגזרים בעיר ירושלים מתוך האמונה המשותפת באל, ומכאן ניתן לו שמו, "אמונה". הוא העניק אותו במתנה לעיריית ירושלים וזו מתחזקת אותו בקביעות, לצד הפארק שסביבו.

מיקומו של הפסל מהווה ציון סמלי למקום בו התרחשו פיגועים ומתקפות טרור במהלך השנים, בעיקר במהלך האינתיפאדה השנייה.

כאשר נמשיך פנימה אל תוככי ירושלים נוכל למצוא מפלצת ענק ידידותית ויעידו על כך אלפי הירושלמים שהתגלשו על לשונה.

גן המפלצת. צילום: מיכאל יעקובסון

המפלצת

אין ירושלמי שלא מכיר את גן רבינוביץ' או בשמו המוכר יותר גן המפלצת, גן שעשועים בשכונת היובל אשר קיבל את כינויו בעקבות מיצב הבטון הממוקם בו.

את המפלצת יצרה הפסלת הצרפתייה ניקי דה סן פאל מבטון יצוק בשנים 1971–1972. הפארק שבו עומדת המפלצת נקרא גן רבינוביץ', על שם האיש שמימן את בניית הפסל והגן.

על פי דבריה של סן פאל, הגולם מסמל רעיונות פמיניסטיים. המפלצת מייצגת אישה בשרנית המתפרשת על הפארק, אך עם זאת – משרה תחושה נעימה. בכך מבקשת האמנית לנפץ את דימוי האישה השברירית בעולם המערבי. חלל המפלצת מייצג את רחם האשה (היו בו גם נדנדות, שהושחתו) – אפל וחמים. פיה של המפלצת מעוצב כפתח אשר מתוכו יוצאות 3 לשונות-מגלשות, שבאמצעותן גולשים ילדים החוצה.

המגלשה מייצגת את הלידה – בתחילה היא מפחידה, חשוכה ולא ידועה, אך לאחר מכן גולשת ומשמחת. המפלצת צבועה בשחור ובלבן כמו פרה שמטפחת את הצעירים שלה, וגם נותנת חלב לבני אדם, בדיוק כמו אמא חדשה.

בשנת 2014 הושלם שיפוץ של הגן סביב המפלצת, שנערך במטרה לעשותו בטוח ונגיש יותר לתושבים. בגן ישנם מתקנים נוספים, אך המפלצת היא האטרקציה המרכזית בו ומהווה מוקד משיכה לילדי מטיילים ותיירים רבים, הבאים אליו מכל הארץ והעולם.

פסל נוסף בירושלים נמצא בראש הר הרצל וצבעו אדום בולט.

File:PikiWiki Israel 12441 gesture to jerusalem.jpg - Wikimedia Commons
הפסל האדום. צילום: ד"ר אבישי טייכר. לא בוצעו שינויים בתמונה

הפסל האדום

בכיכר הולנד שבהר הרצל מוצב פסל סביבתי עצום בשם "מחווה לירושלים – סטאביל". הפסל הוקם על-ידי הפסל האמריקאי אלכסנדר קלדר ב-1977. הוא מורכב משש קשתות פלדה אדומות ששוקלות כ-65 טון ומחוברות במסמרות. הקשתות מהוות הד צורני להרים מסביב ומזכירות לצופה את נוף הרי ירושלים, תוך כדי צפייהבהרים מבעד לקשתות. צבע הפסל נבחר כדי להוות ניגוד לנוף ההרים הירוק שסביבו.

במהלך העבודות לבניית הרכבת הקלה בירושלים הועבר הפסל באופן זמני למגרש פנוי ובאביב 2008 הוחזר הפסל למקומו המקורי, נצבע מחדש בצבע "אדום קלדר" שהוזמן מחו"ל במיוחד לשם כך, והוצב מעל בניין חניון שנבנה כחלק מפרויקט הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים.


אם יצא לכם לטייל ברחבת הבימה בתל אביב ותהיתם לעצמכם, אז לא, לא מדובר בפלאפל ענקי אלא בפסל מפורסם מאוד בעיר.

אין תיאור זמין לתמונה.
התרוממות. צילום: מוזיאון תל אביב לאומנות

התרוממות

התרוממות הוא פסל מאת האמן הישראלי מנשה קדישמן. הפסל מורכב משלושה עיגולי פלדת קורטן בקוטר 5 מטרים ובעובי 60 ס"מ המונחים, זה מעל זה בזווית של 55°. הקומפוזיציה הזו מעניקה לפסל תחושה של תנועה ודינאמיות חזקה.

משימתו של קדישמן בפסל "התרוממות" הייתה פיסול המכחיש את כוח האדמה ומאשר דווקא את הריחוף ואת ההתעלות למרומים. בתור שכזה, פסלו של קדישמן (בדומה לפסלים אחרים שיצר בסוף שנות ה-60) שואף אל הרוחני תוך שהוא שולל את הגשמי.

כדרכן של יצירות מינימליסטיות רבות, הקו האלכסוני המורכב משלושה עיגולים מסמל צמצום ולו משמעות רוחנית גבוהה, אף מיסטית. ה"התרוממות" היא אפוא לא רק של הפֶסל עצמו, גם לא רק של הפַסל, אלא גם של הצופים בו. במהלך אירועים מיוחדים בשנה הפסל משתנה ועוטה על עצמו מראה חדש.

"התרוממות" בכיכר הבימה // צילום: טל אלמוג
התרוממות ברוח הקורונה. צילום: טל אלמוג
התרוממות ברוח חג פורים 2016. צילום: מוטי קמחי

בשירו המפורסם של אייל גולן נאמר המשפט "מי שמאמין לא מפחד" אולי השיר נכתב לאחר שגולן ביקר ביפו העתיקה

שער האמונה ביפו
שער האמונה. צילום: לליב גל, מתוך אתר פיקויקי

שער האמונה

בראש גן הפסגה ביפו העתיקה מוצב לו פסל גדול, עשוי אבן גלילית, מעשה ידי הפסל דניאל כפרי שנבנה בין השנים 1973-1975.

הפסל דמוי שער, בנוי שני עמודים שגובהם ארבעה מטרים ועליהם אבן עליונה שגם אורכה ארבעה מטרים. השער המפוסל הוא שער הכניסה לארץ ישראל, ומבטא את הבטחת הארץ לאבותינו – אברהם, יצחק ויעקב. בשני עמודי השער מופיעים שלושת האבות – מקבלי ההבטחה, כאשר האבן העליונה מסמלת את ראשית ההגשמה באמצעות כיבוש יריחו וארץ ישראל על ידי יהושע בן-נון.

העמוד הראשון (השמאלי בתמונה) מתאר את סיפור עקידת יצחק. זהו תיאור יוצא דופן של אקט העקידה – אברהם נראה כורע על האיל ומרים את יצחק בנו מעלה לעולה. יצחק שוכב כאשר פניו, הדומים לפניו של אברהם, מופנים כלפי מעלה.

העמוד השני – מתאר את חלום יעקב בו הובטחה הארץ לזרעו. יעקב ישן על הארץ והאבן מונחת למראשותיו מעליו שני מלאכים, אחד עולה ואחד יורד, במהופך, והריתמוס של הכנפיים מעורר אסוציאציה של סולם. הקורה העליונה מסמלת את ההגשמה ומתארת את כיבוש יריחו .הכוהנים סובבים את העיר יריחו, כשבידיהם שופרות והם נראים נושאים את ארון הברית.

את סיורנו נסיים בכיכר הכי מפורסמת במדינה, כיכר רבין.

PikiWiki Israel 32072 Holocaust and Resurrection.JPG
האנדרטה לשואה ולתקומה. צילום: לישי שכטר

האנדרטה לשואה ולתקומה
האנדרטה מוצבת בכיכר רבין שבתל אביב, הוקמה ע"י הפסל הישראלי יגאל תומרקין ונחנכה בשנת 1975.  בשנים הראשונות לאחר הקמתה, שימשה האנדרטה כמקום שבו נערך הטקס המרכזי לציון יום השואה בעיר.

לאנדרטה מבנה של פירמידה הפוכה העשויה מתכת, בטון וזכוכית. הפירמידה ניצבת על גבי בסיס בצורת משולש הצבוע בצבע צהוב המזכיר טלאי צהוב. שני מרכיבים אלו יוצרים יחד צורת מגן דוד. תומרקין ראה בצורת האנדרטה "כלוב כלא הנפתח ונפרץ. פירמידה הפוכה, אשר הבא בתוכה כלוא בבסיסה הצר והמעיק".

בראיון מאוחר עמו העיד תומרקין כי הפירמידה נתפשת גם כעדות לפער שבין אידאולוגיה לבין תוצאותיה המשעבדות – "מה למדנו מאז בניית הפירמידות הגדולות לפני 4,200 שנה? […] האם עבודת כפייה ומוות משחררים"?

השימוש בזכוכית נועד לשקף את מהלך החיים בכיכר ולשלב את האנדרטה בהם כחלק אינטגרלי – "האנדרטה היא צורה המדגישה את הזמן, צורה של זמן המתפקדת כפירמידה הפוכה, צורה של זמן המדגישה את המענה לתקומה".

יצירתו של תומרקין עוררה התנגדות רבה בשל סגנונה המופשט והמודרניסטי. הוגשו אף עתירות לבג"ץ נגד הקמתה. גם לאחר בנייתה לא פסקו המחאות. בכרזת מחאה שהודפסה לאחר הצבתה נכתב כי האנדרטה היא "לעג מר לאיומה בזוועות שפקדו את העם היהודי" וקראה להעתיק את "הגוף הזר" מן הכיכר.

בשנת 1979, במלאת 70 שנה לעיר תל אביב, הופיעה האנדרטה על גבי מדליה.
בשנת 2010 שופצה האנדרטה ולוחות הפלסטיק, שהחליפו את לוחות הזכוכית המקוריים, הוסרו. בנוסף, הוקמה לצידה בריכת נוי.


בפעם הבאה שייצא לכם לעבור ליד אחד המקומות האלו, הזדקפו בביטחון ושמחה ושתפו את חבריכם בידע החדש שרכשתם.

עוד כתבות

כתיבת תגובה