המחלוקת על ה"לוויתן"

מאת שירה קרישר

חילוקי דעות הושמעו לאחרונה בעקבות מיקומו של מאגר הגז הטבעי שנמצא במי הים תיכון. יתרונות וחסרונות נשמעים מכאן ומכאן ומותירים שאלה אחת פתוחה – היכן לבנות את מאגר "לוויתן"?

בדצמבר 2010 התגלה מאגר גז טבעי במי הים התיכון, בתחום המים הכלכליים (370 ק"מ מחופי המדינה ובהם זכויות מיוחדות לחיפוש ושימוש משאבים ימיים) של מדינת ישראל. שדה הגז עצמו התגלה במרחק 130 ק"מ מערבית לחיפה וזכה להיקרא מאגר ה"לוויתן". גודלו גדול יותר מגוש דן והוא מהווה כשני שלישים מכלל משאבי הגז שנתגלו לחופי ישראל עד כה. כלומר, זהו אחד מתגליות הגז הגדולות בעולם במים העמוקים בעשור הראשון של המאה ה-21.

פיתוח "לוויתן" צפוי לתרום לחברה הישראלית במספר תחומים נוספים. ראשית, הפעלת המאגר צפויה לתרום לחיזוק מעמדה הכלכלי של ישראל ביחס למדינות העולם, לצד חיזוק קשרים אסטרטגיים עם מצרים, לבנון, ירדן ומדינות נוספות באירופה. בזכות המאגר תוכל מדינת ישראל להפוך לספקית האנרגיה של עצמה, ללא תלות במדינות אחרות.

שנית, אזרחי ישראל יהפכו לשותפים בהצלחת הפרוייקט בזכות העובדה שרוב רווחי הגז מ"לוויתן" יועברו כמס לקופת המדינה וכך יוקר המחייה יופחת.
על פי הנתונים, המעבר לגז טבעי חסך למשק בין השנים 2004-2015, 43.8 מיליארד ש"ח. כלומר, עלותו נמוכה יחסית ותתרום למשק בהוזלת עלויות. זאת לצד העובדה שעלותו הראשונית של הפרוייקט עמדה על 15 מיליארד ש"ח אשר מומנו באמצעות המגזר הפרטי.

נוסף על כך, בהיבט סביבתי-בריאותי ניתן לראות כי כתוצאה משימוש בגז טבעי, הייתה ירידה של 34% בפליטת מזהמים לאוויר בין השנים 2012-2015. משמעות הדבר היא כי המאגר יאפשר ליצרני החשמל להגדיל את השימוש בגז טבעי על חשבון דלקים מזהמים, כך תופחת באופן משמעותי פליטת חלקיקים מזהמים לאוויר, כגון גזי חממה ו-CO2.

אין מחלוקת על טיבו של מציאת שדה הגז, אולם הויכוח נוגע למיקומו של בניית המאגר. אמנם השדה עצמו נמצא, כאמור, במרחק 130 קילומטר מחופי חיפה, אך אסדת הגז עתידה להבנות במרחק 10 ק"מ בלבד מערבית לחוף דור. על כך החלה מחאה ציבורית הקוראת להרחקת האסדה למרחק 120 ק"מ ולבנייתה כאסדה צפה בעומק הים, בדומה לאסדת כריש/תנין ולאסדות נוספות באוסטרליה למשל.

מנגד, אלו התומכים במיקומה המקורי של האסדה (10 ק"מ מהחוף) עומדים לצד "החברה להגנת הטבע" וארגון "אדם טבע ודין" המוכרים כארגונים ירוקים התומכים בשמירה על הסביבה. לטענתם, זיהום האוויר שייגרם לאזור החופים מהפעלת האסדה, הוא בטל בשישים לעומת הזיהום שנוצר כיום על ידי הפעלת תחנות הכוח הפחמיות. נוסף על כך בהיבט זה, הדגה בים רגישה לכל שינוי במים. העובדה כי כבר כמה שנים ישנם זנים שונים וקבועים של דגים הנמצאים באזור האסדה, מעידה על כך שמערכת הגז אינה פוגעת באיכות המים בסביבתה.

בכל הנוגע לגבי איכות האוויר בסביבת המאגר, על פי המפורסם באתר המאגר, האוויר מבוקר ומנוטר כל הזמן, ומוכן לפעולה מידיית במקרה של חריגה. במידה והאסדה תהיה במרחק של 120 ק"מ, יהיה קשה יותר להגיע אליה ולמנוע את הנזק. יתר על כן, האסדה בנויה על פי התקנים בינלאומיים מחמירים וכמערכת סגורה. כלומר, הגזים מושבים לשימוש חוזר בתהליך.

בחינה נוספת של יתרונותיו של המיקום היא מבחינה בטחונית. ההרחקה תביא לקירוב האסדה לגבול עם לבנון וכך תהפוך למוקד אסטרטגי לפגיעה בה. צה"ל שתפקידו לשמור ולאבטח את 'לוויתן' אינו יכול לבצע את מלאכתו כאשר המרחק רב מידי.

על כל אלו טוען משרד האנרגיה כי "מיקום האסדה נבחר לאחר בחינות רבות ונתן דגש להשפעת הסביבה ולגורמי ביטחון ונמצא כטוב ביותר מבחינת התנאים במרחב הימי. על האסדה תהיה טכנולוגיה מתקדמת לשמירה על הסביבה, והיא לא תיצור זיהום בחוף ולא תזהם את מי הים".

מנגד, אלו המוחים והנאבקים למען הרחקת 'לוויתן' מחוף דור, טוענים כי הקרבה לחוף תסב סכנות בריאותיות וסביבתיות רבות לאזור. ארגון "שומרי הבית" הם אלו שמרכזים את המאבק נגד מיקומה העתידי של האסדה, בתמיכתם של ארגון "צלול" ו"מגמה ירוקה".

לטענתם, זיהום האוויר והים בסביבת המאגר יוכלו להימנע במידה והוא יוקם מעל שדה הגז, כך שכל הרעלים יוכלו לחזור לשדה עצמו וזאת הודות לקרבה הפיזית. אסדת גז צפה באזור הקידוח משמעותה ראש שקט ומצפון נקי לאזרחי ישראל ככלל, ולשותפויות הגז בפרט, שכן קטן הסיכוי לפגיעה ממשית ולאסונות סביבתיים העלולים לסכן את תושבי מישור החוף. דוגמא לכך היא במוכנות המשרד להגנת הסביבה לטיפול בדליפת חומצה בנחל אשלים בשנת 2013. גם אם האסון קרוב, לוקח זמן לטפל בו ועל כן כדאי להרחיק את הסכנה ככל הניתן. כמו כן, ישנה חריגה עצומה, של פי 30, מתחזית זיהום האוויר באסדת תמר, ותקלה נוספת שקרתה והטיפול בה נמשך כ-16 חודשים.

לא זו בלבד, חברת נובל-אנרג'י, המחזיקה בכ-40% מבעלות הזכויות על הפעילות בשדה הגז, נתפסה ב-31 הפרות של החוק בארה"ב הנוגעות לתחומים אלו. החברה "מככבת" כשיאנית תקלות השפך של קולורדו מספר שנים ברציפות.

בנוסף, בהקשר הבטחוני, על פי אתר "שומרי הבית": "ההגנה על מתקנים באזור החוף מגלמת בתוכה אפשרות מעשית לאסונות בטחוניים, סביבתיים ובריאותיים ברמות שלא נודעו במדינת ישראל, גם אם היא אולי קלה יותר תפעולית לחיל הים. משום כך יש לתת את העדיפות הראשונה במעלה לדאגה לבטיחות, בריאות וחיי תושבי המדינה – כלומר להרחיק את האסדות מהחוף ומריכוזי ישובים".

אז מי רוצה אסדה קרובה לחוף?

עוד כתבות

כתיבת תגובה