"הדתיים שעל הרצף מחזקים את הציונות הדתית"

מאת אביה עזרן

העיתונאי עקיבא נוביק, שחקר את תופעת הדתל"שים בסדרת כתבות בחדשות 10, נזכר בגילוי שהכי הפתיע אותו: "ביקרתי במאחז בגוש עציון וגיליתי קבוצת וואטסאפ סודית שבה ממליצים על סרטים טובים לצפייה ביום כיפור". ומה דעתו על מעמד הרבנים בימינו? "הוא לא נחלש, אלא התרסק". ריאיון

עקיבא נוביק (27) הוא עיתונאי, המשמש ככתב הפרלמנטרי של חדשות עשר. נולד בישוב עפרה שבבנימין, בן ליצחק וורדה, אח לשלושה בנים ולשתי בנות. גדל בבית שבו אביו הוא רב, והתורה היוותה את מרכז הבית באופן מלא.

לפני מספר חודשים השיק נוביק את סדרת הכתבות "הדתל"שים", סדרה החושפת את המהפכה בעולם הדתי, את זרם הדתיים לשעבר שמרקד בגבולות אפורים ונתון על רצף הנע מהדתי השמרני לדתי הפתוח. לאחר השקת הסדרה, חושף נוביק את הרעיון מאחורי הסדרה ואת החיבור האישי שלו לתופעה החדשה שגילה – הדתל"שים.

התמונה של ‏אביה עזרן‏.

אז איך הכל התחיל, מהיכן ההשראה?

"ההשראה היא מהחיים עצמם, החוויה שלי ושל בני דורי כצעירים דתיים בימינו. היו המון תופעות שהם פשוט חלק מהחיים שלי, שראיתי, ומתישהו אמרתי שזה נוגע לכל-כך הרבה אנשים וזה מהנושאים שלכל אחד יש מה להגיד עליהם, מהאתאיסט הכי גמור ועד לאורתודוקס הכי הדוק, לכולם יש דעה על זה. לכולם יש חבר, בן דוד, מכר, זה מקור ההשראה".

היו כאלה שטענו שנתת לגיטימציה לתופעה
"אין לי עניין לא לתת לגיטימציה, למרות שהואשמתי בזה, ולא לעשות דה-לגיטימציה. המטרה של הסדרה היא לחשוף אנשים למה שקורה, להצביע על דברים, להראות תופעות. יש זרם חדש, יש תופעה מעניינת, יש שינוי חברתי ואנחנו באים לגעת בו".

תמיד יש לאנשים מה להגיד, ובייחוד בנושא הזה עקיבא מספר שהיו תגובות מגוונות, "המון המון תגובות 80%-90% טובות, מפרגנות. מחילונים רק תגובות טובות, מדתיים שהם כאלה שבהם אנחנו עוסקים, גם. היו דתיים שמרנים, חרד"לים שאמרו – לא חידשת כלום, כלומר זה תופעה שאנחנו כבר מכירים. וגם הייתה ביקורת בעיקר מצד ראשי מכינות, למשל, כאשר הצבענו על זה שגם בחינוך שמרני יש אחוז גבוה של דתיים לייט או שעל רצף, כעסו על זה, והיו שכעסו שאנחנו בכלל עוסקים בזה, חשבנו שאנחנו מנסים לתת לגיטימציה, וזה הכעיס הרבה אנשים".

הוא מוסיף, "קיבלנו המון ביקורות שונות כמו שלא התייחסנו להתלבטויות, דילמות, תופעות בקרב בנות דתיות. ביקורת של הורים שאמרו 'הבנתי יותר טוב את הילדים שלי'. ביקורת שאמרה שאם אנחנו באים בלי ביקורתיות אז אנחנו בהכרח עושים אידאליזציה למה שקורה. הייתה ביקורת שאמרה שאנחנו מתייחסים רק לירושלים וזה רק סוג מסוים של דתיים".

עקיבא מספר כי, "הדבר שהכי הפתיע אותי היה, כאשר כחלק מהתחקיר של הסדרה, ביקרתי במאחז בגוש עציון וגיליתי קבוצת וואטסאפ סודית בה הדתל"שים ממליצים על סרטים טובים לצפייה ביום כיפור. די הופתעתי שיום כיפור לא נשאר כטאבו, אך בכל מקרה יש עדיין גבולות אדומים, הטאבו האחרון שנותר הוא אדם שמחלל שבת בפרהסיה או אוכל בשר לא כשר בפרהסיה הוא בהחלט לא יוכל לקרוא לעצמו דתי לא משנה מה".

התמונה של ‏אביה עזרן‏.תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏2‏ אנשים‏, ‏‏‏אנשים יושבים‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏‏

הוא היה חניך בבני עקיבא, למד בישיבה תיכונית חיספין ולאחר מכן במכינה הקדם צבאית בפדואל. עבר את מסלולו של כל דוס מצוי. אך עם השנים הוא הבין שאין הגדרה אחת למילה דתי, ושהכל מאוד מתעתע. "דוסיות לבושות סקיני וקוראות לעצמן דתיות, דוסים רוקדים בפאבים וחובשים כיפה", הוא אומר.

הוא לא מגדיר את עצמו חלק מהתופעה. "אני לא דתל"ש. אני לא לשעבר, אני בהווה. אני חלק מהרצף דווקא מהסוג היותר שמרני או היותר קלאסי שלו. אבל כל הרעיון ברצף הוא שהבנאדם יכול להיות יום ככה ויום ככה, ויכול להיות מאוד פלואידי מאוד גמיש, שם אני נמצא", הוא מסביר.

לדעתו, "התופעה קיימת והיכולת של הציונות הדתית להכיל אותה היא טובה לה ומחזקת אותה וגם את המחנה הציוני".

מוזר שהתופעה מחזקת, לא הגיוני שהפוך?

"היא מחזקת כי קודם כל, היא מגדילה אותה, שנית, היא מונעת זליגה אידאולוגית למחנה השני. בנוסף, היא חלק מהתחזקות של מודל המשפחה הדתית שבו כבר לא מעיפים אף אחד, אלא המשפחות נשארות חזקות. אז היא גם טבעית והיא גם חלק ממגמה מאוד מבורכת שדווקא מול העולם המודרני המטורף, המשפחה מאוד מתחזקת".

אתה חושב שהר"מים (רב מלמד) אצלך בישיבה גאים?

"אני חושב שכן, כי לא דיברתי עליהם. דיברתי בכללי על מגזר אז הם אוהבים או לא אוהבים, אני חושב שהר"מים שלי היו יחסית מאוד מעודכנים ומאוד מחוברים למה שקורה בעולם, אז כן הם יודעים שבסדרה הזו נגענו בדברים שהם נכונים והם מהחיים וקיימים".

מה קורה בנוגע למעמד הרבנים בציונות הדתית – הוא נחלש או התחזק בשנים האחרונות?

עקיבא מסביר בחדות: "מעמד הרבנים לא נחלש, הייתי אומר שהוא התרסק. אנשים לא שואלים רבנים ולא מחכים למוצא פיהם. אני לא אומר כולם, ולא אומר מספרים, ליותר ויותר אנשים זה כבר פחות אכפת, פחות מעסיק, והם לא מחכים לאישור כדי לעשות משהו אלא נותנים לעצמם אישור".

התמונה של ‏אביה עזרן‏.

נוביק שובר את כל המחסומים וחושף את הנושא הכי רגיש בציבור הדתי, מיניות: "אף אחד לא יודע איך לדבר על זה בצניעות, אז עושים שיעורי אישות ומיניות, אבל תכלס מדברים מסביב ולא נוגעים בנושא עצמו, טבעי, כמו שהוא צריך להיות".

תכף הכל נפרץ, עקיבא מספר כי, "מעטים מאוד מאוד הנושאים שהם עדיין טאבו, יש את הטאבואים האחרונים שנשברים שזה קהילת הלהט"ב, המעמד והמקום שלה בעולם הדתי, שזה להביא ילד בלי נישואים בעיקר אצל רווקות מבוגרות. כל הדברים האלה כל המקומות שההלכה לא יודעת מה לעשות מולם, הם הטאבואים האחרונים שנשארים".

נושא המיניות הוא נושא כל כך טעון וזה ממש מפתיע שהצלחת למצוא מי שידבר על זה בפתיחות

"נכון", הוא אומר, "זה הפרק שעבדנו עליו הכי קשה בסדרה הזאת, כי זה עדיין טאבו גדול מאוד, גם אנשים שעזבו את הדת לפני 20 או 30 שנה היה לנו קשה מאוד מאוד לשכנע אותם. אבל כולם, גם דתיים מהעבר גם דתיים בהווה סיפרו לנו על אותן חוויות קשות מהחינוך המיני שהם קיבלו. מהצד השני יש קונצנזוס בקרב המחנכים הדתיים שצריך פה שינוי והוא כבר בעיצומו, אפשר לראות בסוף הפרק השלישי שיש סדנאות ותוכניות במשרד החינוך. בעיקר אצל נשים, אצל בנות דתיות יש חינוך מיני שהיום אפשר להגיד אפילו שהוא טוב, אצל הבנים זה עוד בדרך לזה".

היו ראשי ישיבות או אנשי חינוך דתי שסיפרו לך על שינוי בנושא המיניות?

"קיבלתי תגובות עוד לפני הכתבה ממחנכים ומחנכות על זה שיש שינוי בשנים האחרונות. עסקנו בדור שהוא כבר על רצף ובסיבות שהובילו אותו לשם. וכן ציינו בכמה דקות בפרק הזה את השינוי שקורה, כלומר שייתכן  שהדורות הבאים לא יצאו ככה. אבל זה הנקודה שקיבלנו עליה הכי הרבה תגובות ואת התגובות הכי רגשיות מאנשים שממש, פשוט הודו לנו כשאני אומר לנו זה גם דוד גרינברג התחקירן שהוא קיבל גם המון תגובות. אנשים פנו אלינו באוניברסיטה, בעבודה, ברחוב ואמרו לנו כל הכבוד, ואלו לא אנשים בגילאי 20 עד 40 שבהם התעסקנו אלא גם מעבר, חששנו מאוד מאוד להתעסק בזה, בדיעבד הייתי יותר רגוע בגלל התגובות. וכן יש שינוי של ראשי ישיבות, גם כמה מהם הציעו לי לבוא ולדבר עם התלמידים. והיו על הנושא הזה של המיניות את התגובות הכי מחזקות הכי טובות".

לסיום, עקיבא מסכם ואומר, "המסקנה המרכזית שהגעתי אליה היא, שבגלל שזה נושא שנוגע לכולם, כלומר לכל אחד יש או מכר או חבר או אח שהם חלק מהתופעה הזאת, וגם לכולם לא משנה מה יש דעה עליו, אז זה פשוט נושא שתופס את כולם, ומעטים מאוד הנושאים האלה. אני מתעסק בחדשות בכנסת בכל הנושאים שבניהול המדינה, כל מה שהח"כים מתעסקים בו, זה כל חיי היום יום בישראל ואין נושא שמעסיק את כולם ברמה כזאת כמו העניין הזה – הקושי של דתיים בעולם המודרני, אין ספק שהופתעתי מזה".

 

התמונה של ‏אביה עזרן‏.

 

 

 

עוד כתבות

כתיבת תגובה