"אני קודם כל דרוזי ורק אחר כך ישראלי"

שיחה של אחד על אחד עם איהם, השכן הדרוזי שלי שגר בקראוון ליד. שיחה על תרבויות, קורונה וחוק הלאום

איהם, בן 20 מבוקעאתא שברמת הגולן, לומד באריאל שנה שנייה הנדסת בניין. הוא מספר על הקורונה, על חוק הלאום ובעיקר משתף ומספר על השוני בין הדרוזים המתגורר ברמת הגולן לבין הדרוזים בשאר חלקי הארץ.

איך אתם עוברים את התקופה האחרונה של הקורונה?
"האמת, לא פשוט. המבוגרים צריכים יותר להקפיד על עצמם, לא להיפגש. כשגרתי בבית הייתי  צריך יותר לשמור על עצמי. בשביל סבתא שלי וההורים שלי השתדלתי… אבל האמת היא בתקופה האחרונה אני נמצא באוניברסיטה כל השבוע ופחות בבית, אז זה יותר קל כי כולם פה חבר'ה צעירים ובלי מחלות רקע".

למה יש במגזר הערבי נתוני תחלואה כאלו גבוהים?
"תראי, אנחנו משתדלים, אבל זה לא פשוט, מסיכה זה לא דבר טבעי לשים על הפנים ולכסות את הפה והאף. וחץ מזה בכפר יש תחושה של משפחה, כולם ביחד, אז זה מקשה יותר לשמור על הכללים"


"אנחנו סורים, היינו בסוריה, סבא וסבתא שלי משם וגם ההורים שלי", כך שיתף איהם כששאלתי אותו על הקהילה הדרוזית שחיה ברמת הגולן. המורכבות הזו נוצרה בעקבות מלחמת ששת הימים שבה ישראל סיפחה את שטחי רמת הגולן.

מערכת יחסים מיוחדת יש למדינת ישראל עם הדרוזים המתגוררים ברמת הגולן: מבחינת המדינה הם מוכרים כתושבי קבע בישראל ולא כאזרחים. אמנם הם רשאים לקבל אזרחות ישראלית, אך רק כ 18% מהם ניצלו את האפשרות.

לאיהם יש דוד שחי בסוריה, והפעם האחרונה שהוא ראה אותו הייתה לפני כ-18 שנים. "אי אפשר לבקר בסוריה כי גם ישראל לא מסכימה וגם סוריה לא מסכימה, כי אין הסכמה ואין שלום. אנחנו שומרים על קשר באמצעות שיחות וידיאו, אחת לחודש מגיע שליח לכל הכפרים ברמת הגולן ואוסף משלוחים מהמשפחות ומעביר אותם לסוריה".

למה לא התגייסת לצה"ל?
"הדרוזים מרמת הגולן לא מתגייסים לצבא, כי אין לנו אזרחות. סבא שלנו בא מסוריה, יש מצב פוליטי מסובך, ויכוחים, הפגנות. במלחמת ששת הימים הכול קרה. אבל כל החברים שלנו הדרוזים שלא גרים ברמת הגולן בטח שהם מתגייסים. הדרוזים מדלית-אל כרמל, ירכ'א, מע'אר, בית ג'אן… יש לי חבר קצין שעכשיו נמצא במילואים".
 
אז מה בעצם העמדה של הכפר שלכם כלפי ישראל?
"אין לנו הפגנות נגד ישראל, הכול בסדר. אנחנו באמצע, לא בעד ישראל ולא נגד ישראל. אם נהיה בעד ישראל זה יפגע במשפחה שיש לנו בסוריה. לנו אין תעודת זהות כי זה לא מקובל אצלנו".

בשנת 2018 עבר בכנסת חוק יסוד  "חוק הלאום" חוק הקובע שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. החוק הזה עורר מחלוקת בארץ באופן כללי, ובפרט אצל בני העדה הדרוזית שהחוק הזה נתן להן הרגשה שהם סוג ב'.


איך השפיע עליכם חוק הלאום?

"חוק הלאום לא נגע לדרוזים מרמת הגולן כי אנחנו לא אזרחים, זאת-אומרת אין לנו זכות הצבעה ואנחנו לא עושים צבא. זה בעיקר הפריע לשאר הדרוזים בארץ שכן מתגייסים".

אתה יותר ישראלי או יותר דרוזי?

 "דרוזי", עונה איהם, ישיר בלי להתבלבל.  "אצלנו שומרים על המסורת, מכבדים.
גם מי שהיה בצבא אומר: אני דרוזי ואחר-כך ישראלי".

איהם הוסיף ואמר: "אנחנו בסוף מוסלמים. דרוזים הם ערבים, אנחנו שבט שיצא מהאיסלם השיעי בסוף המאה ה-11. אבל אגלה לך סוד, לפעמים גם אצלנו הדרוזים יש גזענות, יש  דרוזים שאומרים שהם רק דרוזים והם לא ערבים בכלל. דרוזים שהם נגד ערבים. אבל בסוף בסוף השורשים שלנו זה מהאיסלם".

אתם מרגישים אפליה בישראל?
"אתמול הרגשתי את זה: יצאתי מחווארה עם הרכב, ובת אחת הרימה את האצבע לטרמפ. עצרתי לה, וכשהיא שומעת אותי שאני מדבר ערבית, היא אמרה לי 'תודה' ולא נכנסה לרכב".

אתה יכול להבין למה היא פוחדת?
"בגלל שאנחנו פה, באזור הזה, יהודה ושומרון. היא  אפילו לא שאלה מאיפה אתה, ראיתי את הפחד על הפנים שלה". איהם מושיט את ידו קדימה, מסתכל ואומר: "לא כל היד שלך אותה הדבר, יש אגודל, אצבע, קמיצה, אז ככה זה גם אצל הערבים.. מה אני רוצה לעשות לה? בסוף? למה כל היהודים הם שמו את הנקודה הזו שהערבים הם פחד? את הולכת לתל-אביב אותו הדבר קורה. אני מרגיש בתל-אביב שמתייחסים אלי כמו לעבריין אבל כשאני מתחיל לדבר ומספר שאני מרמת הגולן, יש הרבה מכירים את המקום ואת האנשים ותוך שנייה הכול בסדר".

אתה חושב שיהיה שלום?
"יהיה, למה שלא יהיה? מי הבן אדם שלא רוצה שלום?"

עוד כתבות

כתיבת תגובה