אוהדת ירוקה: משחק הכדורגל הראשון שלי

מאת טל סבג

החברים התעקשו, אז הלכתי בפעם הראשונה בחיי למשחק של מכבי חיפה. זה נגמר בניצחון ירוק ובאוהדת חדשה לקבוצה

התמונה של ‏‎Tal Sabag‎‏.

השבוע, לראשונה בחיי, הייתי במשחק כדורגל אמיתי,  משחק של מכבי חיפה מול הפועל תל אביב. המשחק הסתיים בניצחון לירוקים לאחר סבב פנדלים.

בשביל בחורה כמוני, ללכת למשחק כדורגל זה בהחלט אירוע היסטורי. הספורט היחידי שקשור אליי הוא העלייה לקמפוס העליון באוניברסיטה בכל בוקר. שלא לדבר על כדורגל. אך משהו קרה בשנה וחצי האחרונות. מאז שהתחלתי ללמוד, מעגל החברים שלי התרחב, וחלקם הגדול אוהב ספורט, מתעניין וכמובן אוהד קבוצות מהארץ ומהעולם. מיותר לציין, שעולם המושגים שלי על ספורט הוא מאוד מצומצם, כך קורה לא מעט כאשר אנחנו יושבים בהפסקות והחברים מסביבי משוחחים על משחקים, שחקנים ומאמנים אני יושבת ומרגישה שהם מדברים סינית.

אז כמו שהתחלתי, חלק מחבריי נמנים עם אוהדי מכבי חיפה. לא הרבה אני יודעת על מכבי חיפה. קצת בושה לנוכח העובדה שהאצטדיון המפואר שלהם נמצא במרחק של 15 דקות נסיעה ממני. אך יש עובדה אחת שקשה להתעלם ממנה בתקופה האחרונה – מכבי חיפה נמצאת בשפל. היא צוברת עוד ועוד הפסדים וכישלונות. אם לא די בכך, רק לאחרונה נפצע השחקן מאור בוזגלו שנחשב להבטחה, המאמן גיא לוזון פוטר בעקבות המצב הרעוע וחלק מהאוהדים הפסיקו להגיע למשחקים כי הם מרגישים מאוכזבים וכואבים. הפסד אחר הפסד, כישלון אחר כישלון. חלק מהאוהדים כבר איבדו תקווה והם אפילו לא מגיעים למשחקים. מה שיפה בחבריי, זה העובדה שהם נשארים עם מכבי חיפה גם בימים הפחות זוהרים שלה. לכן התבקש שיום אחד סופסוף אצטרף אליהם למשחק. הם טענו שאולי אני יכולה להביא קצת מזל לקבוצה. ומי אני שאסרב להוכיח את הטענה הזו?!

כמובן שהבנתי כי נדרש ממני להגיע בלבוש המתאים, וחלילה לא ללבוש חולצה צהובה ולזכות בקריאות בוז. לכן שלפתי מהארון סריג ירוק שלא לבשתי כמה שנים טובות, אך לאירוע הזה הוא נראה לי מתאים מתמיד. כשהגענו לאצטדיון, שעה וחצי לפני המשחק כבר היו עשרות אם לא מאות אוהדים בחוץ. חלקם לבושים ירוק, חלקם לבושים אדום. כדי שארגיש יותר בעניינים אחד החברים שלי השאיל לי את הצעיף שלו וכך נראיתי אוהדת מן המניין.

התמונה של ‏‎Tal Sabag‎‏.

כשנכנסנו לאצטדיון כמובן שהתיישבנו ביציע ששייך לאוהדי מכבי חיפה. טוב, לא באמת ישבנו, כי מכאן ואילך נדרשתי לעמוד עם כולם למשך 90 דקות פלוס הארכה ופנדלים. ההלם הראשוני שקיבלתי היה ברגע ששחקני הפועל תל אביב עלו למגרש לכמה תרגילי חימום. לכמות קללות ומילים בוטות כמו ששמעתי לא ציפיתי. אבל חשבתי שאלה יהיו הקללות היחידות שאשמע. מחשבה לא ריאלית במשחק כדורגל.

המשחק התחיל, וכולם נעמדו על הרגליים. לא יכולתי להיות היחידה שנשארת בישיבה אז גם אני מצאתי את עצמי כמו כולם עומדת, לפעמים מריעה, לפעמים מקווה שהשוער של מכבי חיפה יצליח לחסום את הכדור ולפעמים רק מסתכלת על כולם ומנסה להרגיש חלק מהם. את האדרנלין שאפף את האצטדיון אני לא יכולה לתאר במילים, זו הייתה הרגשה מיוחדת וחדשה לי בו זמנית. מידי כמה שניות הסתכלתי מסביבי, קיוויתי שלא חושבים שאני מוזרה מידי, ראיתי סביבי אוהדים מכל הגילאים, גברים ונשים (אמנם במיעוט), דתיים וחילונים. התחושה המדהימה שהעבירו לי היא שכולם בעצם משפחה אחת ירוקה.

וכמו בכל משפחה, גם בקרב אוהדי מכבי חיפה כנראה שיש ריבים. דרמה קרתה בשורות הראשונות של היציע ובה אוהדים התקוטטו אלה עם אלה. מודה שקצת נבהלתי, למראה כוחות המג"ב והמשטרה שנכנסו למקום ועצרו כמה חשודים. הדרמה הסתיימה מהר והמשיכו במשחק.

התמונה של ‏‎Tal Sabag‎‏.

רגע השיא מבחינתי היה כאשר שחקן מכבי חיפה הבקיע גול, כל האוהדים צרחו מאושר, קפצו ושרו בקולי קולות. רק אני לא ידעתי מה לעשות עם עצמי וכל מה שנותר לי לעשות זה להתרגש יחד איתם כדי שלא איראה שוב מוזרה ולא קשורה. משום מה הרגשתי פרץ של שמחה בשביל מכבי חיפה כאילו אני אוהדת אותם כבר שנים. זה נמשך עד לאחר הניצחון שהושג בשלב הפנדלים המכריע.

להיות במשחק זו חוויה. יש סיכוי שבעתיד אגיע לעודד את מכבי חיפה במשחק הבא בתקווה שזה יהיה משחק בית וכך אזכה לעודד מאצטדיון סמי עופר המדובר.  אבל קודם יש לי שני דברים לעשות: ללמוד את השירים של האוהדים ולקנות צעיף. מי יודע, אולי שוב אביא איתי מזל ומכבי חיפה ינצחו פעם נוספת.

עוד כתבות

כתיבת תגובה